החלטה בתיק בש"פ 3429/04

1.        זהו ערר כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' גריל), מיום 29.3.04, לפיה נדחתה בקשתו של העורר לעיין מחדש בתנאי שחרורו בערובה.

2.        ביום 24.8.03 הוגש נגד העורר ושבעה נוספים כתב אישום העוסק בעבירות רבות הנוגעות לפעילות הימורים בלתי חוקית ולפעילויות של הלבנת הון, אשר מקורו מאותם הימורים. העורר שבפניי הואשם בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, ובהן הלבנת הון ואיסור פעולה ברכוש אסור, ובפרט כי הוא ביצע פעולות של נכיון שיקים שנתקבלו מאחרים, כחלק מפעילותם ברכוש האסור, אשר נצבר מכספי ההימורים הבלתי חוקיים, וזאת בידיעה שמדובר ברכוש אסור. יחד עם כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד שלושה מהנאשמים, וכן בקשה ל"מעצר על דרך חלופת מעצר" בעניינם של שלושה אחרים (ובהם העורר).

           ביום 28.8.03 ניתנה החלטה (כב' השופטת ר' חפרי - וינוגרודוב) ובהחלטה זו צויין כי חלקו של העורר (ושני הנוספים) בפרשה הינו קטן באופן משמעותי מחלקם של שלושת הראשונים, וכי לעורר אין הרשעות קודמות. בהתחשב בכך נקבע כי העורר יפקיד ערבות בסך 50,000 ש"ח וישוחרר למעצר בית מלא, למעט יציאה למשפט.

3.        ביום 9.10.03 ניתנה, מפי השופט י' גריל, החלטה בעניין המעצרים והשחרורים ובית המשפט נתבקש לקבוע, בין השאר, כי העורר ימשיך להימצא בתנאי מעצר בית עד תום ההליכים. בהחלטה הוזכר חלקם הקטן של העוררים אשר שוחררו למעצר הבית, אך נאמר גם כי בית המשפט השתכנע שקיימות ראיות לכאורה כנדרש בשלב זה, ולכך הוא הוסיף את העובדה שהנאשמים בחרו לשמור על זכות השתיקה, כך שלא ניתן הסבר מטעמם למעשים המיוחסים להם. בית המשפט סבר כי ההשגות אשר העלו הסנגורים, מטעמם של הנאשמים, יידונו במהלך הדיון בתיק. בעניינם הספציפי של העוררים המצויים במעצר בית הוחלט כי אין הצדקה להפחית את סכום הערובה שנקבע בעניינם, וכי לעניין מעצר הבית יש להגיש בקשה פרטנית, שתתייחס לחלופה המוצעת עבור כל אחד.

4.        בעקבות קיומו של הדיון הפרטני האמור ניתנה החלטה נוספת, ביום 17.10.03, רק בעניינם של שלושת הנאשמים אשר הוחזקו במעצר בית. בית המשפט קבע כי ניתן לאפשר להם להיות בתנאי מעצר בית חלקי וכן לצאת לעבודה בפיקוח.

5.        ששת הנאשמים האמורים (ובהם גם העורר) הגישו ערר על ההחלטות בעניין הארכת המעצר והשחרור בתנאים מגבילים לבית המשפט העליון. בהחלטה מיום 1.12.03, מפי כב' השופט י' טירקל (בש"פ 10157/03 איסקוב ואח' נ' מ"י (טרם פורסם)), נקבע כי יש לדחות את הערר. נקבע כי תנאי השחרור שנקבעו בבית המשפט המחוזי (החלים גם על העורר) הם ראויים ואינם מופרזים בהתחשב בעבירות ובסכומי הכסף המעורבים. בית המשפט הוסיף ואמר דברים לעניין העבירות בתחום הלבנת ההון, חומרתן, המטרה העומדת מאחורי חקיקתן והחשיבות שבאכיפתן. וכדבריו:

"העוררים הם מסוכנים ואף על פי כן ראה בית המשפט המחוזי לטוב לפניו לנקוט לגביהם דרך של חלופות למעצר ותנאי שחרור. בכך היטיב עמם. לא מצאתי מקום להיטיב עמם עוד".

6.        ביום 29.3.04 ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי (השופט י' גריל) בעניין בקשתם של השלושה לעיון חוזר בתנאי שחרורם בערובה. בבקשה לעיון חוזר האמורה נטען על ידם כי הם נמצאים בכל שעות היממה בפיקוח אנשים וכי הם אינם יכולים לצאת מהבית אלא למטרות עבודה. צוין כי משפטם טרם החל בשל עיכוב במתן חומר החקירה להגנה. לאור חלקם הקטן בפרשה, התבקש בית המשפט לבטל את מעצר הבית. בקשתו הספציפית של העורר היתה כי יינתן לו לצאת מספר שעות ביום לצורך מציאת מקום עבודה. צוין כי המשיב הפר אמנם את תנאי מעצר הבית פעם אחת, אך מאז הוא לא חזר על כך. בהחלטה לא הובאו בעניין ההפרה פרטים נוספים. לחילופין, טען העורר כי די בהפקדת 50,000 ש"ח ואין צורך במעצר הבית. עמדת המדינה היתה כי אין לאפשר לעורר ולאחרים להסתובב בעצמם לצורך חיפוש עבודה, מבלי שתהא קיימת הצעת עבודה ספציפית ומוגדרת.

           קביעת בית המשפט היתה כי לא חל כל שינוי אשר יצדיק את שינוי החלטתו הקודמת בעניינם. צוינה החלטתו של השופט טירקל אשר הובאה לעיל. לאחר אזכורן של ההחלטות הללו ניקבע כי עניינם של העוררים נדון והוכרע וכי לא חל, כאמור, כל שינוי אשר יצדיק מסקנה שונה. בית המשפט התייחס לטענה בדבר התמשכות ההליך וציין כי עצם התארכותו הצפויה של המשפט, אין די בה לכשעצמה כדי להביא להחלטה שונה מזו אשר ניתנה בעבר. ההסדר החל בעניינם של העוררים הנתונים במעצר בית מקיים, לדבריו, איזון מתאים בין המסוכנות אשר הובהרה על ידי השופט טירקל בהחלטתו הנזכרת, ובין מתן האפשרות למבקשים לצאת לעבודתם. בעניינו של העורר רשם בפניו בית המשפט את הסכמתה של המדינה לאפשר לו לפנות ללשכת התעסוקה או לחברת כח אדם, בכפוף לכך שימציא לה הודעה בכתב לגבי המועד, וכך גם אם וכאשר יוזמן העורר לראיון לצורך הצעת עבודה או קבלת עבודה.

7.        העורר מבקש לשנות את תנאי השחרור בערובה כך שתנועתו לא תהיה מוגבלת. הוא עומד על כך שחלקו קטן ( ובנתיים תוקן כתב האישום לחומרה לגבי השניים האחרים ששוחררו בערובה).

8.        מאז החלטתו של השופט טירקל לא חלף זמן רב ואיני רואה לעת הזו, שינוי נסיבות המצדיק שינוי תנאי השחרור בערובה. יחד עם זאת, לחלוף הזמן יכולה להיות משמעות, אשר תצריך, עם הזמן, הקלה זו או אחרת בתנאי השחרור. העורר חושש כי המשפט עשוי להתארך עוד ועוד והתנאים שנקבעו יעמדו בתוקפם לזמן בלתי מוגבל.  לכשייקבעו מועדי שמיעת הראיות או ב 10.9.04, לפי המוקדם, יוכל העורר להגיש בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור ובית המשפט יחליט כחוכמתו כשתהיה בידו תחזית צפויה בדבר התמשכותו של המשפט.           

           ניתנה היום,‏‏‏ל' ניסן, תשס"ד (21.4.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: